אני לא אוהבת פרידות, סיכומים וסוף של תהליכים, קשרים, חברויות ובכלל דברים טובים ומרגשים שמסתיימים,
כן אני יודעת שתגידו שזהו גלגל החיים וככה זה, אבל.......... זה היה מהיר מידי, קצר מידי והסוף כואב מאד.
עברתי תהליך נפלא שניסיתי להמחישו ברישום העץ למעלה. האיש הקטן שם שנופל, מטפס, קופץ, מתנדנד, עובר מענף לענף, משתטח על הריצפה אבל שוב מתפס ומנסה הפעם ממקום אחר מזוית אחרת-ולא מתייאש--- כן זאת אני.
כן, עוד לא הסתיים התהליך המופלא הזה שבו למדתי המון(לא מספיק) כאבתי (לא מספיק לדברי זאב והוא יודע), התרגשתי, הפנמתי ועדיין לא מצאתי את דרך המלך, את דרכי. בטוחה אני שאמשיך בתהליך זה ובסופו של יום תמצא הדרך.
ניסיתי להמחיש באוביקטים שונים נקודות במסלול שעברתי
קופסה עגולה ושקופה- זאת אני השקופה ללא פינות שפתוחה להתפתח ללמוד ולהתנסות כשניפתח המכסה
הרכבת והעופר - שם ברכבת מחיפה לת"א לפני כ-10 חודשים בעקבות שיחה עם עופר נתגלה לי מסלול זה
ספר הסקיצות - שבו רשמתי את כל התהליך שעברתי ונימצא בבלוג שכתבתי במהלך הסימסטר
אותיות הדפוס מימים ימימה - ההתלהבות שלי בצורניות של האותיות והמעבר מהעבר לעתיד
גלגל האופנים - שנותן לי את האפשרות להמשיך ולנוע אל תגליות חדשות
תודה לויקטור, זאב ופדי שהיו חלק חשוב כל אחד בדרכו בתהליך מדהים שחוויתי - בורכתי.
